שרת-לשרת (S2S)

העברות שרת לשרת (S2S)

מתייחסות לחלק מהתהליך של העברת כספים, נכסים, התחייבויות והון עצמי מחשבונות הנוסטרו שלהם, או של נתונים בין בנקים או מוסדות פיננסיים שונים, באמצעות השרתים שלהם. העברות אלה מתבצעות באמצעות חיבורים מאובטחים ומוצפנים ונשענות על פרוטוקולים ותקנים מבוססים כדי להבטיח העברת מידע בטוחה ויעילה. להעברות משרת לשרת בבנקאות יש מספר רכיבים:

1. רשתות בין-בנקאיות: מוסדות פיננסיים מחוברים זה לזה באמצעות רשתות בין-בנקאיות, כגון Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication (SWIFT) או רשת Automated Clearing House (ACH). רשתות אלה מאפשרות לבנקים לתקשר ביניהם ולעבד עסקאות כגון העברות כספים ותשלומים.
2. פרוטוקולים ותקנים: העברות משרת לשרת נשענות על פרוטוקולים ותקנים מבוססים כדי להקל על התקשורת ועל עיבוד העסקאות. דוגמאות לכך הן תקן ISO 20022 לחילופי נתונים אלקטרוניים ומערכת המסרים SWIFT, המשתמשת בפורמט ייעודי להחלפת מסרים פיננסיים בין בנקים.
3. חיבורים מאובטחים: הבנקים משתמשים בחיבורים מאובטחים ומוצפנים כדי להגן על סודיות ושלמות המידע הרגיש המועבר במהלך העברות בין שרתים. הדבר כולל שימוש בטכנולוגיות כגון Secure Socket Layer (SSL) או Transport Layer Security (TLS) להקמת ערוצי תקשורת מאובטחים.
4. אימות והרשאה: הבנקים נוקטים נהלי אימות והרשאה חזקים כדי לוודא את זהות הצדדים המעורבים בהעברה משרת לשרת. הדבר עשוי לכלול שימוש בתעודות דיגיטליות, במפתחות קריפטוגרפיים או בשיטות אימות רב-שלביות, כדי להבטיח שרק אנשים או מערכות מורשים יוכלו ליזום עסקאות או לאשר אותן.
5. עיבוד עסקאות: לאחר שאמצעי האבטחה הנדרשים הוטמעו, ניתן לעבד עסקאות בין הבנקים. הדבר כולל בדרך כלל את הבנק השולח המגיש בקשת העברה, את הבנק המקבל המאמת ומקבל את הבקשה, ולאחר מכן את שני הבנקים המעדכנים את רישומיהם בהתאמה כדי לשקף את ההעברה שהושלמה.
6. התאמה וסילוק: לאחר השלמת העברת שרת-לשרת, הבנקים מתאימים את רישומיהם ומסלקים כל יתרה פתוחה. הדבר עשוי לכלול עדכון פנקסים, התאמת נתוני עסקאות וסילוק כל עמלה או חיוב פתוחים הקשורים להעברה.

פרוטוקולי שידור ל-S2S

1. FIX (Financial Information eXchange): תקן ההודעות למסחר בניירות ערך: הוראות, ביצועים והקצאות. הוא נושא נתוני עסקה, לא תשלומים.
2. EBICS (Electronic Banking Internet Communication Standard): תקן להחלפת קבצים מאובטחת בין לקוחות תאגידיים לבנקים שלהם, הנהוג בעיקר בגרמניה, בצרפת, בשווייץ ובאוסטריה.
3. Zengin: מערכת Zengin היא רשת העברות הכספים הבין-בנקאית המקומית של יפן; פורמט הקבצים של Zengin משמש להעברות מקומיות ולהוראות קבע.
4. AS2 (Applicability Statement 2): העברה מאובטחת וחתומה של מסמכים עסקיים (EDI, XML) באמצעות האינטרנט, עם אישורי מסירה.
5. SNMPv3: ניטור וניהול של התקני רשת, עם אימות והצפנה. הוא מנהל את התשתית; הוא אינו נושא עסקאות.
6. Kerberos: אימות רשת מבוסס כרטיסים, המאפשר ללקוחות ולשירותים להוכיח זה לזה את זהותם.
7. OAuth 2.0: הרשאה מואצלת באמצעות אסימוני גישה מוגבלים; הבסיס לרוב ממשקי ה-API של בנקאות פתוחה.
8. SFTP ו-SCP מעל SSH: העברה והעתקה מוצפנות של קבצים בין שרתים, בשימוש נרחב לקובצי תשלומים ודפי חשבון.

כל אחד מהפרוטוקולים הללו מאבטח את חילופי הנתונים או את הגישה למערכות. בעסקאות S2S הכוללות העברת מטבע, נכסים, התחייבויות והון עצמי של הבנק, הפרוטוקולים האמורים הכרחיים אך אינם מספיקים להשלמת העסקאות הפיננסיות:

העברת כספים בפועל: פרוטוקולים אלה מעבירים ביעילות פרטי עסקאות, אך אינם מטפלים בתנועת הכספים עצמה. להעברת כספים נדרשות מערכות כגון בנקאות קורספונדנטית, סליקה ברוטו בזמן אמת (RTGS) ותשלומים מיידיים. מערכות אלה מעבירות את הכסף פיזית בין חשבונות ומשלימות את העסקה הפיננסית, אלא אם הכספים כבר מופקדים בחשבון נוסטרו-ווסטרו ויש להוציאם ממנו. מעבר להעברת נתונים, נדרשת סליקה בפועל של הכספים, כדי להבטיח את תנועת הכספים בזמן אמת ואת שיקוף העסקאות במדויק במערכות הבנקאיות.

העברה בפועל של נכסים, התחייבויות והון: בעסקאות נכסים, התחייבויות והון, חיוני לתעד העברות אלו אצל ה-CSDs. ה-CSDs אחראים לניהול הרישום המשפטי של הבעלות בניירות ערך, תהליך החורג מהיקפם של פרוטוקולי התקשורת הראשוניים. העברת נכסים והון משפיעה גם על הדוחות הכספיים של הבנקים ומשנה את יתרות ההתחייבויות, הנכסים וההון. דיווח פיננסי זה לרשויות הפיקוח הנוגעות בדבר, וההיבט הנדרש של ציות, חורגים מיכולות העברת הנתונים של הפרוטוקולים ומחייבים תהליכים פיננסיים ורגולטוריים נוספים.

בעיקרו של דבר, אף שהפרוטוקולים חיוניים להחלפה מאובטחת ויעילה של מידע בעסקאות S2S, התהליך המלא כולל מערכות נוספות להעברה בפועל של מטבע, נכסים, התחייבויות והון, לסילוק, לרישום משפטי ולדיווח פיננסי, כך שהעסקה כולה תבוצע בהתאם לתקני הרגולציה הבנקאית.

העברת כספים S2S אלינו

כדי להקל על חלק מחששות הציות כאשר pacs.008 נשלח אלינו באמצעות S2S ולא באמצעות SWIFT, ניתן לשקול שהבנק השולח יכלול את המידע הנוסף הבא ב-pacs.009 COV במסגרת העברת הכספים בין הבנק הקורספונדנט לבנק הקורספונדנט, כאשר הפורמט מאפשר זאת:

1. פרטי הלקוח המורה: יש לספק את פרטי הלקוח המורה, בדומה לשדה 50 ב-MT103. הפרטים יכולים לכלול שם, כתובת ומספר חשבון.
2. פרטי המוטב: יש לכלול את פרטי המוטב, בהתאם לשדה 59 בהודעת MT103. יש לציין את שם המוטב, כתובתו ומספר חשבונו.
3. מטרת התשלום: יש לציין במפורש את הסיבה לעסקה, דבר שעשוי להפחית חלק מחששות הלבנת ההון (AML).
4. מידע לדיווח רגולטורי: אם השיפוט שלך דורש זאת, יש לכלול קודים או מזהים לצורכי דיווח רגולטורי.
5. הפניה ל-S2S pacs.008: אזכור מפורש לכך ש-pacs.009 COV קשור ל-S2S pacs.008 יכול לספק הקשר לבנק המתווך.
6. פרטי קשר: יש לציין פרטי קשר מפורטים של מחלקת הציות או של מנהל העסקה האחראי על תשלום זה, למקרה שהבנק המקבל יזדקק להבהרה מיידית.
7. הוראות טיפול מיוחדות: כל הוראה נוספת לבנק המקבל שעשויה להקל על זיהוי הכספים המועברים וטיפול נאות בהם.
8. מידע בדבר חיובים ועמלות: בהיעדר הודעת SWIFT pacs.008, ייתכן שיהיה מועיל להבהיר מי יישא בחיובים הקשורים לעסקה, כדי למנוע אי-הבנות.
9. מזהים נוספים: יש לכלול כל מזהה עסקה נוסף שיכול לקשר בין ה-pacs.009 COV ל-pacs.008 מסוג S2S, כגון מספרי חשבוניות או מזהי עסקה פנימיים.

הערה בדבר ציות
הכללת מידע נוסף בהודעת pacs.009 COV אינה מבטיחה בהכרח הפחתה מלאה של סיכוני הציות, ובפרט בדיקות AML ו-CFT (מאבק במימון טרור), המטופלות בדרך כלל באמצעות הודעת SWIFT pacs.008. חשוב לוודא שהודעת pacs.009 COV המותאמת עדיין עומדת בתקנים החלים ובהסכמים הבין-בנקאיים.

Dropbox, Onedrive, WeTransfer וכדומה.

Dropbox, OneDrive, WeTransfer ופלטפורמות דומות הן פתרונות מבוססי ענן לשיתוף ואחסון קבצים. הן נועדו להקל על העברה ואחסון של קבצים דיגיטליים דרך האינטרנט. עם זאת, יש להבין בהקשר הנכון את תפקידן ויכולותיהן בעסקאות מטבע מסוג Server-to-Server (S2S), ובמיוחד בהעברת מידע פיננסי הדומה להודעות pacs.008.

תפקיד בעסקאות S2S

1. העברת מידע: בעסקאות S2S יש להעביר באופן מאובטח בין הבנקים מידע על העסקה, לרבות פרטים שייתכן שהיו כלולים בהודעת SWIFT מסוג pacs.008 (תבנית סטנדרטית להעברת מידע על תשלומים). תיאורטית, ניתן להשתמש בשירותים כגון Dropbox או OneDrive להעברת מסמכים או קובצי נתונים המכילים מידע זה. עם זאת, זו תהיה שיטה בלתי מקובלת, שכן פלטפורמות אלה אינן מיועדות בראש ובראשונה לתקשורת בנקאית מאובטחת או לעסקאות פיננסיות.
2. אבטחה וציות: מוסדות פיננסיים משתמשים בדרך כלל בערוצי תקשורת ייעודיים ומאובטחים להעברת נתונים פיננסיים רגישים. ערוצים אלה עומדים בתקני רגולציה, אבטחה ופרטיות מחמירים, שאותם שירותים כגון Dropbox או OneDrive וכיוצא באלה אינם בהכרח מקיימים, בייחוד בהקשר של שמירת רשומות בנקאיות מוסדרת ביותר של עסקאות.

מדוע לא ניתן "להוריד" כספים מפלטפורמות אלה
בעולם הפיננסי, מושג אחסון הכסף שונה מיסודו מאחסון קובץ דיגיטלי. מטבע, ובפרט בהקשר של בנקאות ועסקאות אלקטרוניות, אינו מאוחסן כישות מוחשית שניתן להעבירה או להעתיקה כמו קובץ. במקום זאת, כסף קיים כרישום של ערך בחשבונות פיננסיים המנוהלים על ידי מוסדות בנקאיים.

1. היעדר פונקציונליות בנקאית: פלטפורמות כגון Dropbox, OneDrive ו-WeTransfer אינן מערכות בנקאיות. אין להן היכולת לעבד עסקאות פיננסיות או לגשת לרשתות בנקאיות. הן בעיקרן כספות אחסון דיגיטליות ואינן מתקשרות עם מערכות בנקאיות כגון RTGS (סליקה ברוטו בזמן אמת), RTP (תשלומים בזמן אמת) או רשתות בנקאות קורספונדנטית.
2. אין חיבור ישיר למוסדות פיננסיים: שירותי שיתוף הקבצים הללו אינם מחוברים לתשתית הבנקאית. בנקים משתמשים בפרוטוקולים ובמערכות מאובטחים ייעודיים (כגון SWIFT לעסקאות בינלאומיות) לעיבוד ולסליקה של תשלומים. תשתית שירותי האחסון בענן אינה מתממשקת עם מערכות בנקאיות אלה.
3. מטבע כרישום של ערך: במערכות בנקאיות, המטבע מיוצג כרישומים או רשומות דיגיטליים בפנקס חשבון בנק. פנקסים אלה מתנהלים על ידי מוסדות פיננסיים ומשקפים את הסכום שכל לקוח הפקיד בחשבונו. רישומים אלה אינם פיזיים או מוחשיים, אלא ייצוגים דיגיטליים של ערך.
4. עסקאות כהתאמות בפנקסים: כאשר מתבצעת עסקה פיננסית, כגון העברת מטבע מחשבון אחד לאחר, לא מתרחשת כל תנועה פיזית של כסף. במקום זאת, העסקה מבוצעת באמצעות התאמת הרישומים בפנקסים בחשבונות המתאימים של בנקים קורספונדנטים, של הבנק המרכזי (או הבנקים המרכזיים) או של מערכות סליקה של תשלומים בזמן אמת. מערכת הבנקאות מקטינה את היתרה בחשבון אחד ומגדילה את היתרה בחשבון אחר, באופן המשקף את העברת הערך שתסולק בנפרד. התאמה וסילוק סופי: הבנקים המעורבים מתאימים את העסקה כדי להבטיח דיוק. במקרים שבהם נעשה שימוש בבנקים מתווכים, כל בנק מסלק את חלקו בעסקה באמצעות מערכות היחסים הקורספונדנטיות שלו. דיווח ושמירת רישומים: בנקים שומרים רישומים של כל העסקאות לצורכי ציות, ביקורת ודיווח.
5. אי-התאמה למערכות אחסון קבצים: מאחר שבמערכות הבנקאיות המודרניות המטבע מיוצג כרישומים בספר חשבונות בבסיס נתונים מאובטח של הבנק, אין אפשרות לאחסן אותו או להעבירו באמצעות מערכות מקובלות לאחסון ושיתוף קבצים כגון Dropbox, OneDrive או WeTransfer וכדומה. פלטפורמות אלה יכולות לאחסן ולהעביר קבצים דיגיטליים המכילים מידע על עסקאות (כגון דפי חשבון, חוזים או מקבילות להודעות SWIFT), אך אינן יכולות לאחסן את הערך הכספי עצמו.
6. אבטחה ורגולציה: ניהול הכספים בפנקסי הבנקאות הללו כפוף לפרוטוקולי אבטחה, לרגולציה פיננסית ולפיקוח קפדניים. הבנקים משתמשים במערכות מאובטחות ומיוחדות ביותר לניהול חשבונות ולרישום עסקאות שבוצעו. מערכות אלה מבטיחות את שלמותם, סודיותם ודיוקם של הנתונים הפיננסיים, דבר ששירותי אחסון קבצים כלליים אינם מיועדים להתמודד עמו.