אגרות חוב ריבוניות

1. היקף הכיסוי
מחלקת אגרות החוב הריבוניות ב-IFB סוחרת ומתווכת במכשירי חוב ממשלתיים בשווקים מפותחים ושווקים מתעוררים. הכיסוי כולל:

אגרות חוב ריבוניות המשמשות כאגרות ייחוס בשווקי G7 ואזור האירו (UST, Bunds, Gilts, OATs, JGBs, BTPs).
ניירות ערך ריבוניים של שווקים מתעוררים, הן במטבע קשה (USD, EUR) והן בהנפקות במטבע מקומי.
אג"ח ריבוניות צמודות אינפלציה (TIPS, OATi, BTP Italia, Gilts צמודי מדד, JGBi).
שטרי אוצר ומכשירי חוב ריבוניים אחרים לטווח קצר.
אג"ח לטווחי פירעון ארוכים במיוחד, אג"ח צמודות תמ"ג, אג"ח לתפוצות ואג"ח הקשורות לפרויקטים.

מנדטי הדסק מכסים הן הקצאות בשוק ראשוני (הנפקות חדשות בסינדיקציה, מכרזים, הרחבות סדרה) והן מסחר בשוק משני.

2. פרוטוקולי מסחר וביצוע
ערוצי ביצוע:

פלטפורמות מסחר אלקטרוניות (MTS, Tradeweb, Bloomberg).
RFQ (בקשה להצעת מחיר) ברשתות סוחרים.
עסקאות דו-צדדיות מחוץ לבורסה (OTC) מול צדדים נגדיים.
אסטרטגיות לקוח נתמכות:
קנייה/מכירה סופית.
מיצוב על עקום התשואות (סטיפנרים, פלטנרים, עסקאות פרפר).
ארביטראז' בין שווקים (למשל UST מול Bunds).
גידור אינפלציה ועסקאות איזון (break-even).
מימון והסכמי רפו:
אגרות חוב ריבוניות הן בטוחה כשירה למימון ריפו.
השולחן רשאי לבצע עסקאות ריפו וריפו הפוך במסגרת מגבלות הסיכון ומגבלות הגזברות.
סליקה:
מאגרים מרכזיים לניירות ערך (CSD) בינלאומיים: Euroclear ו-Clearstream.
מערכות סילוק מקומיות (Fedwire לאג״ח ממשלת ארה״ב, CREST לאג״ח ממשלת בריטניה, Target2-Securities לגוש האירו).
הסילוק נעשה בהתאם למקובל בשוק: T+1 לאגרות חוב של ממשלת ארצות הברית, T+2 לרוב אגרות החוב הממשלתיות באירופה (עד למעבר של האיחוד האירופי (EU) ושל הממלכה המאוחדת ל-T+1 ב-11 באוקטובר 2027), אלא אם הוסכם אחרת.

3. מסגרת הציות וניהול הסיכונים

זכאות צדדים נגדיים: כל הצדדים הנגדיים חייבים להיות מאושרים במסגרת נהלי AML/KYC של IFB, ומסגרות האשראי שלהם נקבעות על ידי מחלקת הסיכונים.

סיווג רגולטורי:

אגרות חוב ממשלתיות בדירוג גבוה (משקל סיכון 0%) כשירות כנכסים נזילים באיכות גבוהה ברמה 1 לפי Basel III; ריבונים בדירוג נמוך יותר עשויים להיחשב כרמה 2A או שלא להיחשב כלל.
בטוחות כשירות לצורכי מרג'ין ומימון מובטח.

מדדי סיכון:

שערוך יומי לפי שווי שוק של חשיפות ריבוניות.
ניטור של ערך בסיכון (VaR), משך חיים (duration) וקמירות (convexity).
מגבלות ריכוזיות לפי מנפיק, מח"מ ודירוג.
מבחני קיצון בתרחישים של הרחבת מרווחי אג"ח ריבוניות וזעזוע בשיעורי הריבית.
בדיקות ציות:

סינון סנקציות (OFAC, EU, UN) של כל המנפיקים הריבוניים והצדדים הנגדיים.

הגבלות על מסחר בריבונים שהוטלו עליהם סנקציות (רוסיה, איראן וכדומה).
חובות דיווח לפי EMIR, MiFID II ו-Dodd-Frank, ככל שהם חלים.

4. קווים מנחים לייעוץ ולבניית מבנים

לספק ניתוח אשראי ומודיעין שוק בנוגע למנפיקים ריבוניים.
ייעוץ ללקוחות בנושא שילוב תיקים, השקעות מונחות התחייבויות ומיצוב בעקום התשואות.
שכבות מבנה: גידורי מט"ח, עסקאות החלפת ריבית, נגזרי אינפלציה.
שמירה על ניטרליות בחוות דעת בדבר אשראי ריבוני, תוך הצגת הערכות סיכון עובדתיות ונתוני שוק בלבד.

5. תהליכי עבודה תפעוליים

קליטת עסקאות: כל עסקאות האג"ח הריבוני חייבות להיות מוזנות במערכת ה-front-to-back של הבנק בתוך 15 דקות מרגע הביצוע.
אישורים: נדרש אישור אלקטרוני (SWIFT MT54x, FIX) באותו יום.
ניטור סילוקים: על מערך התפעול (Back Office) לבצע התאמה מול הוראות ה-CSD מדי יום.
ניהול כשלי סילוק: כל כשל סילוק לאחר מועד הסילוק המיועד חייב להיות מועבר להסלמה אל ראש הדסק ואל ניהול סיכוני תפעול; באיחוד האירופי חלים קנסות מזומן לפי CSDR על כשלי סילוק.

6. שיקולים אסטרטגיים

חוב ריבוני מהווה את הבסיס למסגרות הבטוחות, למאגרי הנזילות ולתמחור הייחוס בכל שווקי ההכנסה הקבועה.
פעילות השולחן חייבת לאזן בין מתן שירותי מסחר ללקוחות לבין ניהול הסיכונים בפעילות מהונו העצמי של הבנק, תחת אילוצי הון ומינוף מחמירים.
הפרעות בשוק החוב הריבוני (למשל פערי תשואה בעתות משבר, מצוקות נזילות) מציבות סיכונים והזדמנויות כאחד, ומחייבות התאמה מהירה מול מחלקות ניהול הסיכונים והטרז'רי.

הערה לצוות חדר המסחר:
כל הפעילויות באג"ח ריבוניות כפופות למדיניות המסחר הגלובלית של IFB, למדריך AML/KYC ולתוכנית הפיקוח על שימוש לרעה בשוק. הפרות של הציות או של משמעת הסילוק יועברו ישירות לניהול הסיכונים והציות של הקבוצה.

מפת חום של תשואות עקומות תשואה