PING, PPP ותוכניות מסחר פרטיות
מה קיים בפועל בבנקאות מוסדית ובשווקי ההון
International Finance Bank מקבל פניות אלה באופן רציף. המינוח משתנה וההצעה אינה משתנה: עסקאות PING, עסקאות PPP, תוכניות הנפקה פרטית, תוכניות מסחר פרטיות, תוכניות Prime Bank, פלטפורמות מסחר, תוכניות גלגול, תוכניות כספים חסומים.
עמוד זה מפרט מה כולל בפועל מימון מוסדי, כדי שניתן יהיה להעריך הצעה לגופה ולא על פי המינוח שלה. הוא נכתב עבור לקוחות, צדדים נגדיים ומתווכים הנדרשים להשיב במהירות ובלא מבוכה על שאלה אחת: האם בכלל קיימת כאן עסקה?
התחילו במשפט אחד
לפני כל ניתוח, יש להחיל את המבחן הפותר את רוב הפניות הללו תוך דקה:
צד א' הוא הבעלים או המנפיק של נכס X ומסכים להעבירו לצד ב' תמורת מחיר Y, בכפוף לתנאים Z, כאשר הסילוק נעשה באמצעות מנגנון S.
כל עסקה אמיתית בשווקי ההון ניתנת לתיאור בדרך זו. אם ניתן לבסס את הרכיבים הללו, ייתכן שיש מה לנתח. אם לא ניתן, הרי שהמונחים PING, PPP, trade slot, כספים חסומים או גישה לפלטפורמה אינם מתקנים את הפגם. הם מסתירים אותו.
שאלה שנייה משלימה את העבודה: מהיכן מגיע הרווח? לכל תשואה לגיטימית יש מקור שניתן לנקוב בשמו: מנפיק משלם ריבית, נכס עולה בערכו, סוחר מרוויח מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, לווה משלם עבור הון, חתם מקבל תשלום על נשיאה בסיכון ההנפקה, עושה שוק מקבל תשלום על אספקת נזילות, ומממן מקבל תשלום על נשיאה בסיכון אשראי. "תקבולי התוכנית" אינם ברשימה זו, ושום כמות של תיעוד לא תשנה זאת.
הנרטיב, בצורתו המפושטת
לכאורה מופקד, חסום או מוצג בבנק סכום משמעותי. סוחר, פלטפורמה או מנהל תוכנית מקבל אז גישה להון זה, או רק להוכחת קיומו, ומשתמש בו לקנייה ומכירה חוזרות של מכשירים בנקאיים המתוארים באופן מעורפל. למשקיע נאמר כי הקרן אינה עוזבת את החשבון, מוגנת במלואה, רק מסומנת או חסומה, ובכל זאת מניבה תשואות גבוהות במיוחד באמצעות מנגנון בנקאי פרטי שאינו נגיש לשוק הרחב.
שימו לב למה שהמשפט הזה עושה. הוא משיב מראש על כל שאלה שאדם זהיר היה שואל. לאן הכסף שלי הולך? לשום מקום, הוא נשאר אצלכם. מהו הסיכון? אין, הכספים חסומים. מדוע לא כולם עושים זאת? מפני שזה פרטי. הצעה שנבנתה כולה מהרגעה מקדימה מלמדת אתכם משהו על עצמה.
מדוע זה נשמע סביר
מפני שהוא שואל ריהוט אמיתי. שווקים ראשוניים קיימים. שווקים שניוניים קיימים. הנפקות פרטיות קיימות. שווקים מחוץ לבורסה קיימים. מסחר עצמי, עשיית שוק, חיתום ומימון ניירות ערך הם כולם פעילויות מוסדיות רגילות. מוסדות פיננסיים אכן רוכשים ניירות ערך מתחת לערכם הנקוב ולעיתים מוכרים אותם במחיר גבוה יותר. עסקאות גדולות יכולות להיות חסויות, דו-צדדיות ומוגבלות למשקיעים מקצועיים.
דבר מכל אלה אינו מרמז על קיומה של מערכת בנקאית מקבילה סודית שאליה "נשלח" כסף כדי לייצר תשואה גבוהה נטולת סיכון. הפעילויות האמיתיות ניתנות לזיהוי, מתועדות ומתומחרות. התוכנית אינה אף אחד מאלה. ההבחנה הזו היא עיקר הנושא של עמוד זה.
מה באמת כולל אוצר המילים הרגולטורי
לפי הנחיה 2014/65/EU, הידועה בכינויה MiFID II, פעילויות השקעה מוכרות כוללות קבלה והעברה של הוראות, ביצוע הוראות בשם לקוחות, עסקאות על חשבון עצמי, ניהול תיקי השקעות, ייעוץ השקעות, חיתום, הנחלת מכשירים פיננסיים, והפעלת מערכות מסחר רב-צדדיות ומאורגנות. עשיית שוק ועסקאות מהונו העצמי של הבנק הם מונחים מוגדרים.
הרשימה חשובה משום שהיא מתארת את פעולותיהם של משתתפי השוק. הם מנפיקים ניירות ערך. הם מבצעים את הצבתם. הם קונים ומוכרים אותם. הם פועלים לחשבונם העצמי, מבצעים הוראות עבור לקוחות, משמשים עושי שוק, מחתימים, מארגנים ומסלקים.
אין פעילות השקעה מוכרת בשם עסקת PING. אין קטגוריה רגולטורית התואמת פלטפורמת מסחר סודית בתשואה גבוהה מסוג PPP. לפיכך, השאלה המוסדית הנכונה לעולם אינה אם לצד כלשהו יש גישה לתוכנית. השאלה היא מה מונפק, נרכש, נמכר, ממומן, משועבד או מועבר.
פינג הוא הודעה
המונח אינו פסול כשלעצמו בתקשורת תפעולית. מוסדות בודקים קישוריות, מחליפים הודעות מאומתות, מאשרים הוראות סליקה ומתקשרים בין בנק לבנק באמצעות מערכות מוכרות. זוהי טענה שונה לגמרי מהטענה כי ping הוא עצמו עסקה פיננסית, או כי הוא מקנה גישה לתוכנית מסחר.
SWIFT מספקת תשתית להעברת הודעות פיננסיות. היא אינה מחזיקה כספי לקוחות ואינה יוצרת עסקאות השקעה. הודעה עשויה לאשר מידע, לאמת הוראה ולתמוך בתשלום או בעסקת ניירות ערך, אך אינה העסקה עצמה. תקשורת בין בנקים אינה הופכת יתרת מזומנים לנייר ערך, אינה יוצרת מוצר השקעה, אינה מייצרת תשואה ואינה יוצרת זכאות משפטית לרווח. העיקרון חל בין אם הערוץ הוא SWIFT, תשתית ISO 20022 או תקשורת דו-צדדית מאומתת. תקשורת תומכת בעסקה; היא אינה מחליפה אותה לעולם.
PPP מחייב הבחנה מדויקת יותר
ראשי התיבות מכסים מושגים לגיטימיים. שותפויות ציבוריות-פרטיות קיימות. הנפקות פרטיות קיימות. הנפקה פרטית היא עסקה מוכרת בשוק ניירות הערך, שבה ניירות ערך מונפקים או מוקצים לקבוצה מצומצמת של משקיעים כשירים ולא מוצעים לציבור הרחב. תקנות התשקיף של האיחוד האירופי פוטרות במפורש הצעות המופנות אך ורק למשקיעים כשירים. ארצות הברית מכירה בהצעות פרטיות לפי סעיף 4(a)(2) של חוק ניירות הערך משנת 1933 ולפי Regulation D, שמסגרת Rule 506 היא המוכרת בה ביותר.
בעסקאות אלה מנפיק יוצר ניירות ערך, משקיעים נרשמים להשקעה, המנפיק מקבל הון והמשקיעים מקבלים זכויות משפטיות ניתנות לזיהוי. דבר במבנה אינו מחייב פלטפורמה חשאית. מה שמכונה "תוכנית השמה פרטית" (Private Placement Programme), המבטיחה תשואות יוצאות דופן ממסחר חוזר ונשנה במכשירי בנק ללא שם, חולקת עם אלה את השם בלבד.
מה מתרחש בפועל בשוק הראשוני
השוק הראשוני הוא השוק שבו מונפקים המכשירים. חברה הזקוקה ל-EUR 500 מיליון מנפיקה שטרות בסך EUR 500 מיליון. משקיעים מוסדיים נרשמים ומספקים את ההון. המנפיק יוצר את המכשיר, המשקיע רוכש אותו, המנפיק מקבל את התמורה והמשקיע מקבל את נייר הערך. בנק להשקעות עשוי לשמש חתם על ההנפקה או להפיץ אותה, פעילויות המוכרות במפורש במסגרת MiFID II.
בהליך זה אין "חלון מסחר", אין סוחר סודי ואין צורך להעביר כספים של איש לפלטפורמה. יש מנפיק, מכשיר, משקיע, מחיר והליך סליקה.
מה מתרחש בשוק המשני
משעה שניירות הערך קיימים, המחזיקים רשאים למכור אותם. אם משקיע מוסדי מחזיק באיגרת חוב בערך נקוב של 50 מיליון EUR ומוסד אחר מבקש לרכוש את הפוזיציה, הראשון מוכר והשני קונה. הבעלות מתחלפת; ניירות הערך כבר היו קיימים; המנפיק אינו מקבל הון חדש.
המבנה פשוט באותה מידה. יש מוכר, קונה, נייר ערך מזוהה, מחיר, מועד עסקה, מועד סליקה והעברת בעלות. כך נראית עסקת קנייה ומכירה אמיתית, וזו הצורה שתיאור של תוכנית לעולם אינו יכול ליצור כאשר מתבקשים לכך.
ניירות ערך ניתנים לרכישה בהנחה, ושם הסיפור שואב את אמינותו
אג"ח בערך נקוב של 100 מיליון EUR עשוי להיסחר ב-96. רוכש רוכש את הפוזיציה תמורת 96 מיליון EUR. אם ימכור אותה מאוחר יותר ב-98, הרווח ברוטו הוא 2 מיליון EUR, לפני עלויות מימון, גידור, עמלות, מסים והוצאות אחרות. עסקה לגיטימית לחלוטין.
השאלה החשובה היא מדוע המחיר עלה מ-96 ל-98. ייתכן שריביות השוק השתנו, או שמרווח האשראי של המנפיק הצטמצם, או שהביקוש גדל, או שהנזילות השתפרה, או שהקונה פשוט העריך את הנכס אחרת. התשואה נבעה מאירוע כלכלי בר-זיהוי.
כעת יש להחיל את אותה משמעת על ההצעה של התוכנית, שלפיה נייר ערך נרכש במחיר קבוע מראש ונמכר מיד לקונה אחר שנקבע מראש במחיר גבוה יותר, ללא סיכון שוק של ממש. אם אכן קיים קונה מובטח במחיר 60, מדוע המוכר המקורי מוכר מרצונו ב-40?
זו אינה שאלה שולית. זוהי הכלכלה כולה של ההצעה, ובשני עשורים של פניות כאלה לא נענתה מעולם.
מסחר אמיתי כרוך בסיכון
הטענה המבנית השנייה היא שניתן להפיק תשואות חריגות בעוד הקרן נותרת נקייה לחלוטין מסיכון. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הכלכלה הפיננסית המקובלת. בהתאם לעסקה, החשיפה הממשית כוללת סיכוני שוק, אשראי, צד נגדי, נזילות, הסדר, ריבית, מטבע, תפעול, סיכון משפטי וסיכון רגולטורי.
ניתן לצמצם סיכון, לגדר אותו, להבטיח אותו בביטחונות או להעבירו. הוא אינו נעלם רק משום שיזם מתאר את הכספים כחסומים. תשואה גבוהה ללא סיכון כלכלי מקביל אינה עדות למבנה מתוחכם. היא עדות לכך שלא תואר שום מבנה.
כספים חסומים אינם יוצרים רווח
כספים מוגבלים או משועבדים אינם חריגים כשלעצמם. כספים עשויים להיות מוחזקים בנאמנות, מזומן עשוי להיות משועבד, חשבונות עשויים להיות כפופים להגבלות חוזיות, ומזומן עשוי לתמוך במימון מובטח. אולם העובדה שכספים חסומים אינה מניבה תשואה.
אם נותרים בחשבון 100 מיליון אירו, עצם קיומם של 100 מיליון האירו הללו אינו יכול להסביר מדוע בעל החשבון אמור לקבל 10 מיליון או 20 מיליון אירו בשבוע. יש עדיין לזהות את הפעילות הכלכלית המניבה את התשואה. אם התשובה היא "התכנית", דבר לא הוסבר.
הוכחת יכולת פיננסית אינה מכשיר פיננסי
דף חשבון, אישור חשבון, הודעת נכונות, יכולת ורצון (ready, willing and able) או מכתב הוכחת יכולת פיננסית מספקים מידע על קיומם או זמינותם של נכסים. הם אינם הנכס עצמו. הם אינם מעבירים בעלות, אינם יוצרים שעבוד, אינם יוצרים אשראי, אינם יוצרים מנדט השקעה ואינם יוצרים פוזיציית מסחר. ההוכחה שכספים קיימים שייכת לקטגוריה שונה מעסקה הכרוכה באותם כספים.
יש לנתח מכשירים בנקאיים לפי תפקודם בפועל
מונחים כגון ערבות בנקאית, כתב אשראי עומד, שטר הון לטווח בינוני (medium-term note) ותעודת פיקדון מוצגים תדיר בהצעות לתוכניות. כל אחד מהם הוא מכשיר אמיתי בנסיבות המתאימות, ולכל אחד מאפיינים משפטיים נפרדים. כתב אשראי עומד הוא בעיקרו התחייבות תשלום מותנית. ערבות בנקאית משרתת תכלית משפטית או מסחרית מוגדרת. שטר הון לטווח בינוני הוא נייר ערך חוב. תעודת פיקדון מעידה על התחייבות פיקדון.
אין להתייחס אליהם לעולם כאל סוג כללי אחד של נייר בנקאי, וקיומם אינו מבסס דבר ביחס לתוכנית הנטענת. השאלה שנותרת היא מהו בדיוק המכשיר ומהי העסקה המוצעת בפועל.
אותה זהירות חלה על מונטיזציה
המונח משמש באופן בלתי מדויק, ועסקאות לגיטימיות קיימות בסמוך לו. ניתן לשעבד ניירות ערך. ניתן לממן חייבים. ביטחונות כשירים יכולים לתמוך באשראי. ניתן למכור ניירות ערך סחירים. זכויות חוזיות מסוימות ניתנות להמחאה.
זה שונה מהטענה כי ניתן למסור כל כתב אשראי עומד או ערבות בנקאית למנכס (monetiser) ללא שם, להמירם למזומן ביחס הלוואה-לשווי קבוע ולהפקידם בתוכנית בעלת תשואה גבוהה. המימון הבסיסי עדיין מחייב מבנה משפטי וכלכלי קוהרנטי, מלווה שניתן לנקוב בשמו, בטוחה בעלת מחיר ומקור להחזר. ערבות שהונפקה לטובת מוטב אחד בעל שם, כנגד כיסוי שהמבקש עצמו הפקיד, אין לה קונה שני ואין לה מחיר שוק, ולכן אף מלווה אינו מעמיד אשראי כנגדה.
הרגולטורים אמרו זאת שוב ושוב
ועדת ניירות הערך והבורסה של ארצות הברית מזהירה משקיעים זה שנים רבות מפני תוכניות מסחר מסוג Prime Bank ותוכניות בתשואה גבוהה לכאורה. אתר Investor.gov קובע במפורש כי השקעות Prime Bank אינן קיימות, ומציין כי מקדמי התוכניות מפנים בדרך כלל לפלטפורמות מסחר לכאורה, תוכניות בתשואה גבוהה, כתבי אשראי עומדים וערבויות בנקאיות.
הוועדה הדגישה גם כי שינוי שם אינו מתקן את המהות. יזם שנוטש את הביטוי Prime Bank לטובת תוכנית השמה פרטית, פלטפורמת מסחר או תוכנית קנייה/מכירה מנוהלת שינה תווית בלבד, ולא עסקה. גם הפדרל ריזרב פרסם אזהרות דומות, ודחה במפורש כל טענה לפיה הוא מאשר, מנהל או מפקח על תוכניות השקעה סודיות של Prime Bank.
יש לצפות כי שמות מכובדים יופיעו בכל מקרה: בנקים מרכזיים, SWIFT, הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האירופי, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי. הופעתו של שם מוסדי אינה ראיה להשתתפות מוסדית.
כיצד הכסף אובד בפועל
הניתוח לעיל מסביר מדוע התוכנית אינה קיימת. ראוי להיות ישירים באותה מידה לגבי המנגנון שבו משתתף מפסיד כסף, משום שהונאה מזוהה לפי תזרימי המזומנים שלה עוד לפני שהיא מזוהה לפי אוצר המילים שלה. כמעט בכל המקרים ההפסד מתרחש באחת הדרכים הבאות.
- עמלה מראש, המוצגת כעמלת חוזה, עמלת ניהול, עמלת ציות, חוות דעת משפטית, אימות נוטריוני, חיוב בדיקת נאותות או רישום בפלטפורמה. היא משולמת לפני שמתרחש דבר, ואחריה דבר אינו מתרחש.
- תשלום לחשבון נאמנות או לחשבון לקוחות המנוהל על ידי היזם או עורך דינו, או שהוצג על ידם. ההגנה היא נומינלית: בעל החשבון הוא צד להסדר.
- הבטחת החזר שמנפיקה ישות חסרת נכסים, המכונה בשמות שונים: התחייבות להחזר תאגידית, קנס אי-ביצוע או ערבות ביצוע. בפועל היא אינה ניתנת לאכיפה, ותפקידה הוא לגרום לתשלום הראשון להיראות בטוח.
- רצף של בקשות נוספות לאחר חלוף המועד הראשון, שכל אחת מהן מיוחסת לרגולטור, למחלקת ציות, לפקיד בנק או לשינוי שיפוט. זהו השלב שבו נגרמים בפועל רוב ההפסדים, משום שהמשתתף מהסס כעת לנטוש את מה שכבר שילם.
- גילוי פרטי חשבון, ייפויי כוח חתומים או הסדרי העברת הודעות מאומתים, המאפשרים שימוש ביחסי הבנקאות ובמסמכי הזיהוי של הלקוח במקומות אחרים.
מבחן אבחון פשוט: בעסקה אמיתית, הצד המספק את ההון אינו משלם כדי שיתאפשר לו לספק אותו.
החשיפה של כל מי שמשתתף
לקוח או מתווך שחותם על הסכם, פותח חשבון או מעביר מסמכים לתמיכה באחת מההצעות הללו אינו נוחל אכזבה בלבד בהמשך. מחלקות ציות עלולות להקפיא כספים או להחזירם. חשבונות עלולים להיסגר ויחסי בנקאות עלולים ללכת לאיבוד, במוסד הנוגע בדבר ולעיתים קרובות גם במקומות אחרים. עסקה נטולת מהות כלכלית בסיסית מפרה את הדרישה המרכזית בתחום מניעת הלבנת הון, להבין את מטרת העסקה, והמשתתף הופך לצד המופיע ברישום ולא לצופה מן הצד.
עבור מתווך הדבר חד אף יותר. העברת הצעה לתכנית אל בנק אינה היכרות. היא מצמידה את שמכם לטיפוס הונאה, בכתב, בתיק שייקרא בהמשך על ידי אנשים שאין להם כל עניין בתום לבכם. התגובה הנכונה להצעה כזו היא לדחות אותה ולהסביר מדוע.
פרטי אין פירושו בלתי ניתן לאימות
עסקת ניירות ערך אמיתית ניתנת לאיתור עד לנייר ערך מסוים בעל מאפיינים מזוהים: מנפיק, מטבע, ערך נקוב, מועד פירעון, מנגנון ריבית או תשואה, הדין החל, דרגת פירעון, תנאי העברה ומבנה סילוק. ניירות ערך רבים נושאים ISIN, CUSIP או מזהה מוכר אחר. קיימים בעלים או מנפיק משפטי, רוכש, מחיר, תיעוד חוזי ומנגנון לשמירת נכסים ולסילוק.
לא כל עסקה מוסדית היא פומבית, ורבות מהן אינן כאלה. סודיות היא דבר רגיל לחלוטין במימון מוסדי. חשאיות המשמשת כדי למנוע אימות – אינה כזו. זהו הקו המפריד, וקל לבחון אותו: כאשר צד נגדי מסביר כי לא ניתן לחשוף את הפרטים עד שתחתום, תשלם או תצטרף, הוא כבר אמר לך באיזה צד של הקו הוא עומד.
בשלב הסילוק הסיפור קורס
ביצוע וסילוק הם אירועים נפרדים. עסקה עשויה להיות מוסכמת היום, אך ניירות הערך והמזומנים עדיין צריכים להיות מוחלפים. בתוך האיחוד האירופי, תקנת מערכות ההפקדה המרכזיות של ניירות ערך (Central Securities Depositories Regulation) מסדירה היבטים חשובים של סילוק ניירות ערך ושל מערכות סילוק. ההיגיון פשוט: המוכר מעביר את ניירות הערך, הקונה מעביר את התמורה, ובמקרים המתאימים הסילוק מתבצע על בסיס מסירה כנגד תשלום, כך שההעברה קשורה לתשלום.
לפיכך, עסקה אמיתית משיבה על שתי שאלות. מה נמסר, ומה משולם בתמורה? PING אינו משיב על אף אחת מהן.
מסחר מחוץ לבורסה (OTC) אין פירושו פעילות מחוץ למערכת הפיננסית
שווקי OTC הם אמיתיים וחשובים. צדדים נגדיים מקצועיים רשאים לנהל משא ומתן דו-צדדי ולא באמצעות בורסה מרכזית. אך מסחר מחוץ לבורסה (OTC) אינו מסחר שאינו מפוקח, אינו מתועד או אינו נראה לעין. עסקאות OTC גדולות כפופות עדיין, בהתאם לטיבן ולשיפוט הרלוונטי, לתיעוד משפטי, לבדיקת נאותות של הצד הנגדי, לדרישות רגולטוריות, לחובות דיווח, להסדרי בטוחות ולהליכי סילוק. עסקה פרטית יכולה להיות חסויה ביותר ועם זאת שקופה מבחינה משפטית וכלכלית למוסדות המעורבים בה.
שווקים אמיתיים משאירים טביעת רגל רגולטורית
לפי MiFIR, חברות השקעות כפופות לחובות דיווח מפורטות על עסקאות, ובכלל זה דיווח על המכשיר הפיננסי, הכמות, המחיר, התאריך, השעה והצדדים הנגדיים. תקנת ניצול לרעה של השוק (MAR) קובעת כללים בנוגע למסחר על בסיס מידע פנים, לגילוי מידע שלא כדין ולמניפולציה בשוק. משטרי אסדרה אלה קיימים משום שמכשירים פיננסיים ממשיים נקנים ונמכרים בשווקים ממשיים.
הרגולציה המודרנית של ניירות ערך בנויה סביב עסקאות הניתנות לזיהוי, צדדים הניתנים לזיהוי ונכסים הניתנים לזיהוי. היא אינה בנויה סביב פלטפורמות עלומות וקודי תוכנית סודיים, ואינה משאירה להם מקום.
עסקאות לגיטימיות פשוטות מן המיתוס
משמסירים את המינוח המלאכותי, קל לתאר את הפעילויות האמיתיות. מנפיק מוכר נייר ערך חדש שהונפק למשקיע: זוהי עסקה בשוק הראשוני. מחזיק קיים מוכר למשקיע אחר: שוק שניוני. סוחר קונה מצד אחד ומוכר לצד אחר: תיווך. עושה שוק קונה ומוכר ממאזנו שלו כדי להרוויח מרווח: עשיית שוק. מוסד קונה ניירות ערך מהונו העצמי ומוכר אותם מאוחר יותר: מסחר עצמי. שני צדדים נגדיים מקצועיים מנהלים משא ומתן ישיר: עסקת OTC. מכשיר מושכן להבטחת מימון: מימון מובטח.
אלה הן פעילויות מוכרות בעלות שמות מוכרים. אין צורך בשום תוכנית סודית כדי להסביר אף אחת מהן, וזוהי בדיוק הנקודה.
גישת הבנק: מהות על פני מינוח
International Finance Bank אינו בוחן עסקה לפי המינוח הצמוד לה. הבנק בוחן את מהותה המשפטית והכלכלית. אם מונפקים ניירות ערך, יש לזהות את המנפיק, המכשיר, התיעוד והמשקיעים. אם נמכרים ניירות ערך, יש לקבוע את הבעלות, שמירת הנכסים, יכולת ההעברה והרוכש. אם מבוקש מימון, יש להבין את הבטוחה, מקור ההחזר והקצאת הסיכון. אם מכשיר נועד לתמוך בהתחייבות בסיסית, על ההתחייבות ועל המכשיר לעמוד שניהם בבחינה משפטית, בנקאית ושל ציות.
בהתאם לכך, כאשר מתקבלת הצעה המתוארת כ-PING, כ-PPP, כפלטפורמת מסחר או כתוכנית קנייה/מכירה, הבנק ממקד את בחינתה בשאלה שההצעה נבנתה כדי להתחמק ממנה: מהי בדיוק העסקה שביסודה? אם מן התשובה עולה שמדובר בעסקה אמיתית של הנפקה, רכישה, מכירה, מימון, משמורת או סליקה, הכוללת נכסים וצדדים נגדיים הניתנים לזיהוי, ניתן לנתח את ההצעה על בסיס זה. אם התשובה תלויה בתוכנית סודית, בסוחר שזהותו אינה ידועה, בפלטפורמה שאינה ניתנת לאימות או בתשואה מובטחת שאינה מוסברת, ההצעה לא הוגדרה במידה מספקת לצורכי בנקאות מוסדית, ואין מה לבצע.
סיכום
השווקים הפיננסיים אינם זקוקים לתוכניות סודיות כדי להסביר כיצד פועל המסחר המוסדי. המערכת הקיימת כבר מתוחכמת מאוד. חברות וממשלות מנפיקות ניירות ערך, ומשקיעים מזמינים אותם בהנפקה. בנקים וחברות השקעות מבצעים חיתום להנפקות ומפיצים את ניירות הערך. המחזיקים מוכרים ומשקיעים אחרים קונים. סוחרים מתווכים בעסקאות, עושי שוק מספקים נזילות, מוסדות מממנים פוזיציות, משמורנים מחזיקים בנכסים, מרכזי פיקדון לניירות ערך מנהלים רישומים, מערכות סליקה מעבירות בעלות ומערכות תשלומים מעבירות כספים. המחירים משתנים, ניטלים סיכונים ונוצרים רווחים והפסדים. כך פועל עולם הפיננסים המוסדי.
השמות פרטיות קיימות. עסקאות מוסדיות פרטיות קיימות. שווקים ראשוניים ומשניים קיימים. שווקי OTC קיימים. מסחר מהונו העצמי של הבנק קיים. עסקאות קנייה ומכירה קיימות. מה שאין לבלבל עם אף אחד מאלה הוא תוכנית PING, PPP או Prime Bank לכאורה סודית, נטולת סיכון ובעלת תשואה גבוהה, המוצעת על בסיס ראיות שאינן עולות על אוצר מילים מתוחכם.
אם קיים מכשיר פיננסי אמיתי, מוכר או מנפיק הניתן לזיהוי, רוכש הניתן לזיהוי, מחיר רציונלי מבחינה כלכלית, תיעוד בעל תוקף משפטי והליך סילוק מוכר, ייתכן שמדובר בעסקה.
אם רכיבים אלה מוחלפים בהפניות לפלטפורמות סודיות, לאותות PING בלתי מוסברים, לתשואות מובטחות ולסוחרי תוכנית שאינם ניתנים לאימות, אין עסקה מוסדית מזוהה שהבנק יכול לבצע.
במימון מוסדי, המינוח אינו יוצר עסקה. הנכס, הצדדים הנגדיים, המחיר, ההתחייבויות המשפטיות, הסיכון ומנגנון הסילוק הם שיוצרים אותה.
פרסום זה מסופק למטרות מידע מוסדי והסברה בתחום השווקים הפיננסיים בלבד. אין בו משום ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי, ייעוץ מס, הצעה של ניירות ערך, פנייה להשקעה, התחייבות למימון או התחייבות של International Finance Bank לקבל או לבצע עסקה כלשהי. הטיפול המשפטי והרגולטורי בכל עסקה תלוי בשיפוט, בצדדים, במכשיר ובנסיבות הספציפיות הכרוכים בה.
