אופציות בינאריות

אופציות בינאריות הן סוג של נגזר פיננסי המעניק תשלום קבוע או אינו מעניק תשלום כלל, בהתאם לתוצאה של הצעה מסוג כן/לא. ההצעה היא בדרך כלל האם מחירו של נכס מסוים, כגון מניה, סחורה, זוג מטבעות או מדד, יהיה מעל סכום מסוים או מתחתיו במועד מוגדר. מכאן המונח "בינארי", שכן קיימות שתי תוצאות אפשריות בלבד.

כך פועל המסחר באופציות בינאריות:

בחירת השוק: תחילה בוחר הסוחר את הנכס שבו הוא מבקש לסחור. זה יכול להיות מניה, צמד מטבעות, סחורה או מדד.
קביעת מועד התפוגה: על הסוחר לקבוע גם מתי תפוג האופציה. טווח זה יכול לנוע מ-60 שניות בלבד ועד מספר שבועות או חודשים, בהתאם לפלטפורמה ולאופציה הספציפית.
קביעת מחיר המימוש: זוהי רמת המחיר שלפי הערכת הסוחר הנכס יהיה מעליה או מתחתיה במועד הפקיעה.
בחירת עמדה: אם הסוחר סבור שהמחיר יהיה גבוה ממחיר המימוש במועד הפקיעה, הוא ירכוש אופציית "קול" (call). אם הוא סבור שהמחיר יהיה נמוך ממנו, הוא ירכוש אופציית "פוט" (put).
ביצוע העסקה: לאחר שהסוחר קיבל את ההחלטות הללו, הוא יכול לבצע את העסקה. עלות האופציה היא הפרמיה, הנקבעת על פי גורמים כגון מחיר הנכס, מחיר המימוש, זמן עד לפקיעה ותנודתיות השוק.
תוצאה: אם הסוחר צודק, הוא מקבל תשלום שנקבע מראש, המבוטא בדרך כלל כאחוז מהפרמיה. אם הוא טועה, הוא מפסיד את הפרמיה ששילם.

פשטותן של אופציות בינאריות – די להחליט אם מחיר הנכס יעלה או ירד – הופכת אותן למושכות בעיני חלק מהסוחרים. עם זאת, אלו מכשירים מסוכנים מאוד, והם נקשרו באופן נרחב להונאות. שיווקן, הפצתן ומכירתן ללקוחות קמעונאיים נאסרו בכל רחבי האיחוד האירופי (EU) מאז 2018 (ESMA, וכיום אמצעים לאומיים קבועים), וישראל אסרה את ענף האופציות הבינאריות שלה בשנת 2017; בארצות הברית ניתן להציען אך ורק בבורסות המפוקחות על ידי ה-CFTC. אופיו של מבנה התשלום, הכול או כלום, פירושו שעסקאות מפסידות עלולות להסתיים בהפסדים משמעותיים. לפיכך, חשוב להבין את הסיכונים לפני מסחר באופציות בינאריות.